חסידות על תהילים פג:ז

במסכת חגיגה (דף ה'.) רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכה, והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות (דברים לא כא), אמר עבד שרבו ממציא לו רעות רבות וצרות, תקנה יש לו, ועיין בקול בוכים מבעל רצפי אש שתמה למה לא בכה במקראות הקודמים (דברים לא יז) והסתרתי פני מהם ועזבתים והיה לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות, ולא בכה, וכי מטי לקרא והיה כי תמצאנה בכה, עיין שם מ"ש. וגם אני אענה חלקי, וגם ליישב מה שתמה שם אין והיה אלא שמחה (ב"ר מ"ב ג'), ולשמחה מה זו עושה. והוספתי נופך דעל והיה לאכול לא קשה, דכבר תרצו רז"ל קושיא זו במה שקבלו, והוא (במסכת חגיגה דף ה' ע"א) כל שאינו בוהיה אינו מהם, עיין שם. ואם כן כל מי שבוהיה, יש לו שמחה שיש לו מופת שהוא מהם, והבן. אבל כאן קשה. והנ"ל על פי מ"ש בהפטורת פרשת תצא רני עקרה, והפסוקים (תהלים פג ז) אהלי אדום וכו'. על פי מ"ש בפסוק (ירמיה יז ה) ארור הגבר אשר יבטח באדם וכו', עיין שם. ועל פי מ"ש הגאון מו"ה יהונתן ז"ל בהפטורה (ישעיה מט יד-טו) ותאמר ציון עזבני ה' וגו'. על פי מה דאיתא במסכת ברכות (ז' ע"ב) מזמור לדוד בברחו וגו' (תהלים ג א), קינה לדוד מבעיא ליה, אמר רבי שמעון בן יוחאי למה הדבר דומה, לאדם שיצא עליו שטר חוב, קודם שפרעו עצב, לאחר שפרעו שמח. אף כאן כיון שאמר לו הקב"ה הנני מקים עליך רעה מביתך (שמואל א' יב יא), היה עצב, אמר שמא עבד או ממזר דלא חייס עלי, כיון דחזי אבשלום הוא, שמח ואמר מזמור, דאמר סתם ברא חייס על אבא. והקשה מהרש"א בחדושי אגדות דמה שאמר כיון שאמר לו הנני מקים וגו', היה עצב אמר שמא עבד או ממזר, אינו ענין להמשל ומילתא אחריתא הוא, הוה ליה לומר דבר אחר, עיין שם. אבל הענין דיש יסורים הבאים בהסתרת פנים מפאת מערכת המזל, והם אינם בתורת עונש. ויש יסורים הבאים מאת ה' בהשגחה לכפרת עון. והמבחן לזה, יסורים הבאים על פי הטבע, הם יכולים שיהיו מפאת המזל ואינו מכפר, אבל יסורים שהם למעלה מהטבע, על כרחך הם בהשגחה כדי לכפר עון. וז"ש משל לאדם שיצא עליו שטר חוב, לאחר שפרע שמח, אף כאן שמח מכח שפרע החוב, כי היסורים פרעו העון, אלא שלא תאמר ומנא ידע שהם לכפרה אולי באים מפאת מזל, כי הלא יש יסורים מפאת מזל. לזה אמר כיון שאמר לו כו' סבר שמא עבד או ממזר דלא חייס, היה עצב כי זה מפאת הטבע, ויכול להיות מכח המזל ואינו מכפר. כיון דחזי אבשלום הוא, אמר סתם ברא חייס, וזה דלא חס, על כרחך אינו מכח הטבע והמזל, רק מכח השגחה לכפר עון, ואם כן פרע החוב, לכך שמח ואמר מזמור. וז"ש ותאמר ציון עזבני ה', כי חלילה הגלות רק מכח המזל והסתרת פנים, לזה אמר (ישעיה מט טו) התשכח אשה עולה וגו', ואם כן אינו מכח הטבע והמזל אלא בהשגחה, והבן. עד כאן דברי הגאון מהר"י ז"ל. ועל פי זה פירשתי הפסוק (איכה ד' יו"ד) ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היה לברות למו. כלומר מה שידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן שזה למעלה מהטבע, על כרחך הוא רק בהשגחה לכפר עון, על כן זה היה לברות ולנחמה למו, והבן. ועל פי זה יובן כי אם הצרות מאופן א', אין מופת שהוא מהשגחה, אולי הוא מהסתרת פנים ואין תקנה על ידי זה כלל, ומכח הטבע (הוא) ואינם לכפרת עון, מה שאין כן רעות רבות המצירות זו לזו שהמה מתנגדים כגון זיבורא ועקרבא (חגיגה ה' ע"א), מוכח דלאו ממקור אחד הם, דמה שממקור אחד אין הרפואות מתנגדות, אלא ודאי שיד ה' עשתה זאת בהשגחה. והיינו והיה, שזה הוא שמחה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות, ועל זה רבי יוחנן בכה אם זה הוא השמחה בעוה"ר. וזה הוא שמפרש הקרא עבד שרבו ממציא לו דייקא, ולא בהסתרת פנים, ומהיכן נודע, מזה שהוא רבות וצרות, תקנה יש לו מזה כיון שהוא בהשגחה, ועל זה מפרש כגון זיבורא ועקרבא, והבן כי הוא נפלא בס"ד.

והנה דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע, ואף אני אענה חלקי ליישב קושיא הנ"ל, משום דלא ילדה רני. וגם קושית ברוריא דהפסוק סותר את עצמו דאמר עקרה ועדיין לא ילדה, ואחר כך אמר כי רבים בני שוממה כו'. ועד השלישי אני בא ליישב מה דמסיים אמר ה', מי לא ידענו שכל הנביאות הם מאמר השי"ת. ומקודם שנבאר זה, נבאר קצת פסוקים שאמר דוד נעים זמירות ישראל (תהלים פג ז-יט) אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים כו', (תהלים פג י) עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון כו', (תהלים פג יב) שיתמו נדיבמו כעורב וכזאב כו', (תהלים פג יד) אלקי שיתמו כגלגל כקש לפני רוח, (תהלים פג טו) כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים, (תהלים פג טז) כן תרדפם בסערך כו', (תהלים פג יט) וידעו כי אתה שמך ה' לבדך עליון על כל הארץ, עד כאן המשך הפסוקים (תהלים פ"ג). והנה צירף בכאן כמה אומות שיתענשו ביחד, ובכמה שפטים במים, ובחרב, וברוח, ובאש, הלא דבר הוא. ועוד שמסיים וידעו כי אתה שמך ה' אין לו ביאור, כי אתה ה' ראוי לומר. ועוד לבדך עליון על כל הארץ, לבדך מיותר. וכדי ליישב זה, אקדים לבאר מה דאיתא במפרשים שפרעה לא ידע שם ה', אבל שם אלהים הוי ידע, עיין באלשיך פרשת שמות על פסוק (שמות ה ב) ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו. וכדי להבין זה כיון שידע שיש אלקים, מה לי באיזה שם יכנהו, היה לו לשמוע לדבריו. וכדי להבין זה, נקדים שכתב הראב"ע בפרשת וארא (שמות ח ה-ו) שנאמר שם ויאמר משה התפאר עלי למתי אעתיר לך כו', ויאמר למחר. וז"ל: אמר רב שמואל בן חפני אין מנהג אדם לבקש רק שיסור המכה ממנו מיד, וחשב פרעה כי מערכת כוכבי שמים הביאה הצפרדעים על מצרים, ומשה היה יודע זה, וחשב פרעה כי עתה הגיע העת סור הצפרדעים, על כן נסהו ואמר למחר, עכ"ל הראב"ע. וביאור דבריו, כי פרעה לא האמין בהשגחת השי"ת, והיה חושב שהכל מתנהג על ידי מערכת השמים, וחישב כי משה איצטגונין גדול הוא ויודע מה שיארע על פי מערכת הכוכבים קודם היותו, כי בקי הוא בהילוכן ובסיבובן, על כן קודם בא הדבר בא ואמר שיבוא, ועושה עצמו כאילו הוא שליח השם, וכעת יודע שיסור, בא ואמר למתי, ובדאי חושב שאומר תיכף ומיד ויאמר שתפילתו עשה רושם, על כן אומר למחר, ואראה אם יתעכב עד למחר. ומשה הבין מחשבתו הרעה, לכך השיב לו כדברך, דהיינו שיתעכב עד למחר למען תדע כי אין כה' אלקינו והוא השופט כל הארץ ולא מערכת השמים, עד כאן ביאור דברי החכם ר' שמואל בן חפני שהביא הראב"ע ודברי פי חכם חן למעלה ושפתים ישק. היוצא מזה כי פרעה הרשע כפר בהשגחה. והנה טעות הכופרים בהשגחה מבואר בדברי המחקרים, שאומרים לרוב רוממותו אין משגיח בתחתונים ושפלים, ומסר הממשלה למערכת הכוכבים להתנהג העולם השפל על ידם. ועל פי זה שמעתי לפרש הפסוק (תהלים סו ג) ברוב עוזך יכחשו לך אויבך, דהיינו מרוב עוזו הם מכחשין בו ואומרים שאינו משגיח במעשיהם, ועפרא לפומיהו דהני רשיעי ימ"ש ישחקו עצמותיהם כו', הם כופרים בהשי"ת ובתורתו הקדושה, ועיין מה שפירש האלשיך הקדוש בפסוק רם על כל גוים ה' כו' (בתהלים קיג ד) ותמצא נחת.

ונחזור לענינינו, דשם הויה ב"ה מורה על השגחתו יתברך, לכך פרעה שלא האמין בהשגחה כמ"ש לעיל בשם החכם רבי שמואל בן חפני שהביאו הראב"ע, לכך אמר לא ידעתי את ה', דשם הויה לא הוי ידע, אף דשם אלהים הוי ידע דידע ממציאות הבורא כנ"ל. ונחזור לענינינו לפרש על פי זה הפסוקים בתהלים הנ"ל אהלי אדום וישמעאלים כו', ומה שדקדקנו בהם יתיישב, כי הנה כל עם ועם מדינה ומדינה יש לו מזל מיוחד ממשטרי השמים, שבשעה שמזלו במערכה רעה, יבואו על עם ההוא רעות, וההיפך בהיפך, ועיין בספר נחמד ונעים סימן ש"ג, שכתב שהתודע להתוכנים על פי ניסיון כל אומה ואומה תחת איזה מזל הוא, ששמרו ובחנו וראו כאשר היה המזל פלוני במערכה טובה, שבאו הטובות למדינות ומלכיות פלוני ופלוני, וכן מצאו הדבר בהיפוכו, ועיין שם שחישב בפרטיות אומות ומדינות תחת איזה מזל הם נתונים, עיין עליו. ועוד כתבו התוכנים כי לכל כוכב וכוכב יש מאורעות מיוחדות, דהיינו על דרך משל מזה חרב כשעומד במבט רע, ומזה דבר ח"ו, ומזה שריפת אש, ומזה רוחות רעות וכדומה, עד כאן. והשתא נחזי אנן, כשבא פורעניות על אומה אחת, אז יוכלו לומר שהוא על פי סיבוב משטרי השמים ומזלה, הוא דגרם שעומד במערכה רעה. אך זה אי אפשר שיהיה כולם במערכה רעה, דהא גלגל הוא החוזר בעיגול, ונמצא כשמזל זה עומד במערכה רעה, מחויב שזה ימצא במערכה טובה, וזה ידוע לבעלי איצטגנון, לכך אמרו חז"ל (שבת קנ"א ע"ב) גלגל החוזר בעולם וד"ל. ונמצא אם מגיע רע לכמה אומות, מסתמא ימצא בהם על ידי מזלות מתנגדות, דהיינו כשמזלו של זה הוא במערכה רע, מחויב שמזלו של זה יהיה במערכה טובה, ואי אפשר לבא פורעניות ורעות על שניהם, אם לא כי שומה מאת השי"ת הוא בהשגחה. וכן כשפורענות אחת בא לעולם, יוכלו לומר שאותו כוכב ששולט על זה, הוא במבט רע, מה שאין כן כשכמה פורעניות באים כאחד, מסתמא יש בהם שני פורעניות משני מזלות מתנגדים, ואי אפשר אם לא בהשגחה והוא מבואר למבין. לכן כשביקש דוד שיעניש את האומות על שרוצים להכחיד את ישראל ח"ו, ביקש שיענישם בדבר שיכירו וידעו כי יד ה' נגעה בם ולא על פי טבע המזל, על ידי מה שיענוש הרבה אומות ביחד, וזה אי אפשר שיהיה כל המזלות במערכה רעה כאמור, וכן כמה פורעניות ביחד יביא עליהם, ואז ידעו כי שמו ה' המורה על השגחה, ולא כפרעה שאמר מי ה'. וזה דבריו אהלי אדום וישמעאלים מואב כו', הרי כמה אומות, עשה להם כו', הרי כמה פורעניות שונים, וידעו כי אתה שמך ה' דייקא המורה על השגחה, דבמציאותו יתברך בלא זה מודים ממש כל האומות, רק שכופרים בהשגחה דהיינו ששמו הוא הויה המורה על זה, אבל כשיכירו שהעולם מתנהג בהשגחה, אז ידעו כי שמו ה' לבדך עליון, מוסב על וידעו, דהיינו שידעו שאתה לבדך על כל הארץ ולא מסרת הממשלה ביד מערכת השמים כוכבים ומסילותם, והוא פירוש יקר בעז"ה.