חסידות על תהילים פד:ה

עוד התחלת התורה באות ב' (בראשית א א). הנה בספר יצירה כל אות יש לו ספ"ר וסופ"ר וספו"ר, היינו צורות האות ומספר האות ומילוי האות המבטא, הנה אות ב' מספרה שתים, צורתה הוא ג' ווין כזה ו, יוחשבו ח"י, מילואה כזה בי"ת, כשתצטרף ספ"ר סופ"ר ספו"ר שבאות ב' היינו ב' ח"י תי"ב, סך הכל מנין תב"ל היינו ב' פעמים ירא"ה, היינו בראשי"ת ב' ראשי"ת (חכמה יראת ה' (תהלים קיא י)), אית יראה ואית יראה, כמבואר בזהר (ח"א י"א ע"ב). והוא דהנה מן הצורך להקדים יראה לתורה, כמו שאמרו רז"ל (בשבת פרק במה מדליקין (שבת דף ל"א ע"א)) בפסוק (ישעיה לג ו) והיה אמונת עתך וכו', ואפילו הכי אי יראת ה' היא אוצרו כו', משל כו' העלה כו' ערבת בו קב חומטין, א"ל לאו, א"ל הלואי שלא העלית, כי כמו החומטין מעמידין התבואה, כן היראה מקיימת התורה, והנה אית יראה ואית יראה כמבואר בזהר, היינו יראה הרוממת שהיא עיקרא דיראה ויראת עונש. והנה יראת עונש היא יראה פחותה ויכולה להביא עונשים ח"ו כמבואר בזוהר (ח"א י"א ע"ב), עם כל זה הנה נבראת בראשי"ת ב' ראשי"ת ברא אלקים, ולמה נבראת היראה הפחותה, וכתב הרב הק' מהרד"ב זצוקללה"ה דמיצרך צריכה כשרואה האדם בהרהור התאוות רודפין אבתריה, מן ההכרח לשורפן ביראת העונש, (עיין במ"ש יצחק רק אין ירא"ת אלקים במקום הזה (בראשית כ יא), וצ"ל שראיתי אפילו יראה המעוטה יראת העונש אין במקום הזה והנה המה רודפי התאוות), ובזה פרשו מאמר רז"ל (ברכות ה' ע"א) לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע, נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה כו', ואם לאו יקרא קריאת שמע (שזה יראת הרוממת), ואם לאו יזכור כו' שזהו יראת העונש, והדברים ארוכים מפורשים אצלינו במקומם. אם כן לפי זה תתבונן התחלת התורה באות ב', מספרה ב' פעמים ירא"ה כנ"ל ב' ראשי"ת תרווייהו מצריך צריכי לתורה. וזהו שיש לפרש (תהלים פד ה) אשרי יושבי בית"ך, (היינו שמתיישבין בדעתם איכיות אות ב' התחלת התורה, שהוא מורה על ב' מיני יראה), עוד יהללוך סלה (בלי הפסק, כי הגם שיעמוד היצר נגדם ח"ו להסיתם לתאוות העולם ולבטלם מהילול קונם, הנה ישרפוה ביראה הפחותה, וישובו להילול בוראם בכל זמן ועידן), הבן: