חסידות על תהילים צא:יד

וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהילים צ״א:י״ד): כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ. כִּי בִי גִּימַטְרִיָּא מ"ב (הקדמת התיקונים דף ז:), הַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד גִּימַטְרִיָּא מ"ב, שֶׁנִּתְגַּלֶּה הַחֵשֶׁק שֶׁבַּלֵּב בַּיָּדַיִם, וְזֶה בְּחִינוֹת מֶחָאַת כַּפַּיִם. עַל־יְדֵי־זֶה: וַאֲפַלְּטֵהוּ – בְּחִינוֹת הַמְתָּקַת הַדִּינִים:

(ה) עוד יתבאר רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה (דברים ג כו). על פי שכתבתי בדרוש אך טוב לישראל (בתפלה למשה תהלים עג א). והנה ידוע דברי הרמב"ן בתחלת ספר בראשית בפסוק (תהלים ח ו) ותחסרהו מעט מאלקים, שנמסר למשה כל מ"ט שערים חוץ מאחד (ר"ה כ"א ע"ב), הוא בידיעת הבורא ית"ש שלא נמסר לו. ועל פי זה מי שיודע כל המ"ט שערים, יודע כל השתלשלות העולם, אבל היודע שער הנו"ן נקרא ידע שמי (תהלים צא יד), וביה כתיב (תהלים צא טו) יקראני ואענהו. ונ"ל שלכך לא נגלה למשה שער הנו"ן בחייו, כדי שלא יהיה מכריח את הבורא בתפילתו, וחכמת הבורא חייבה שלא יכנס לארץ. והנה איתא במגיד משרים שלחלוק כבוד למשה, לא הכניסו לארץ ישראל שהוא בעלה דמטרנותא (זוהר ח"ו רל"ו ע"ב). ועל פי זה בארתי הפסוק (תהלים ח') ותחסרהו מעט מאלקים, משום וכבוד והדר תעטרהו, היינו שלא יכנוס לארץ ישראל שהוא כבוד לו, והבן. והנה קודם מותו גילה לו שער הנו"ן, והיינו רב לך, גימטריא נו"ן כמ"ש המגלה עמוקות. והנה יש חשש שאחר שנגלה לו שער הנו"ן יתפלל ואז יעניהו, לכך אמר לו אל תוסף דבר אלי וכו'. ועל פי זה נ"ל לפרש (ישעיהו נ״ט:א׳) הן לא קצרה יד ד' מהושיע (ישעיה נט ב) וחטאתיכם הסתירו פנים מכם, היינו שער הנו"ן משמוע כדי שלא ישמע, והבן עד כאן.

אחותי רעייתי יונתי תמתי לא אני גדול ממנה ולא היא גדולה ממני שראשי נמלא טל וכו' קווצותי רסיסי לילה דכתיב גם עבים נטפו מים (שהש"ר ה) הענין אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ב"מ נט א) אתתך גוצא גחין ולחיש לה הענין היראה נקרא אשה יראת ה' (משלי לא, ל) וידוע כשישראל ח"ו בקטנות כב"י הקב"ה מצמצם שכינתו במדריגות תחתונות כפי השגתו כדי לקרבם ע"ד וכל בניך למודי ה' (ישעיה נד, יג) ונמצא כשהיראה אצלם בקטנות זהו אתתך גוצ' אז תדע שכב"י הקב"ה הנקרא בעל גחין מצמצם שכינתו ולחיש לה כענין לחישה בהסתר כן הדבר הזה שמתלבש ומסתיר עד שיגיע אצלם השפעתו לכן נקרא לחישה גם מפני שהדבור נשפע מלמעלה כנזכר כמה פעמים וכשישראל בקטנות היראה אע"פ כן כב"י יורד הדבור ומשפיע להם במדריגותם וכל זה על ידי התעוררות דהיינו כשרואים שהם בקטנות והם מעוררים לבם לקרב אל הקודש אז השי"ת מצמצם עצמו כב"י ויורד אליהם כפי השגתם והוא ע"ד הלבנה שאפילו אחר שקיטרגה על השמש ומיעטה עצמה על כל זה מקבלת אור מן השמש ואין לה אור אחר כן ישראל אפילו בקטנות מקבלים אור שמש ומגן ה' ונמצא הם תמיד שוים כי אם יהיה הדעת גדול אז מתעלה למעלה כב"י ואם יהיה דעתם קטנה הרי הקב"ה משווה עצמו ומשפיל כב"י ויורד אליהם כאמור והנה אמרו חכמינו זכרונם לברכה (מדרש זוטא שיר השירים א) לא זז מחבבה עד שקראה אחותי לא זז מחבבה עד שקראה בתי לא זז מחבבה עד שקראה אמי הענין כי כל אהבה תלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה וזו אהבה בין איש לאשתו שתלויה בדבר אבל אהבת אחים אינה תלויה בדבר רק מפני עצמות אהבה הקשורה בהם מפני שיצאו ממקור אחד ע"כ אינו סרה אהבה זו וזהו לא זז מחבבה ר"ל לא סרה החביבות מפני שגדול כל כך עד שקראה אחותי שהם אהבת אחים ומקור אחד להם כי חלק ה' עמו (דברים לב, ט) ויובן ואמנם יש עוד למעלה מזה אהבת בת כי יש לה עישור נכסים בבית אביה (כתובות סח א) משא"כ לאחות והוא כי בדבר ה' שמים נעשו והוא מדריגה עשירית כב"י כנודע ונתן הקב"ה הדבור לישראל וזהו עישור נכסים וזהו עד שקראה בתי ואמנם יש עוד למעלה מזה כי כתיב (בראשית א, א) בראשית ברא אלהים בשביל ישראל שנקראים ראשית וכו' (ב"ר א) כי אין מלך בלא עם (ילקוט ראובני פ' ברכה) ונמצא נתגלה מלכותו על ידי מה שברא ישראל והיא הולדת בחינת מלוכה על ידי ישראל ונמצא הם בבחינת אם שהולידו בחינת מלכות בעולם ויובן וזהו בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית שנבראו ברא אלהים אז כשברא ישראל ברא ונולד בחינת אלהים שהוא מלכותו ולכן נקרא אם כנודע ויובן וזהו עד שקראה אמי וזהו אחות כשהיא במדריגת אחותי שאז נקרא למען אחי ורעי כי אז הם רעים שלא מתפרשין וזהו רעייתי ואז כיונה שאינה ממירה בת זוגה ולא יחליפם באומה אחרת לעולם ואמר עוד תמתי לא אני גדול כב"י כאמור ששניהם שוין בקומה לעולם כאשר נתבאר לעיל. וזהו עמו אנכי בצרה (תהלים צא, יד) כב"י במיצר סוף המדריגות גם כן אני מצמצם בהירות לשם ואמנם כל זה כשישראל מעוררים מלמטה אבל כשאין התעוררות מלמטה יש בחינה שמתנהגים העולמות על ידו ונקרא טל כמו טל דלא מעצר לעולם (תענית ג ב) כי כל מי שצריך תוספות חיות ותוספות קדושה א"א בלתי התעוררות אבל חיות עיקרי שצריך לעולמות לא מעצר ומתנהג על ידי עולם העליון המשפיע חיות העיקרי הצריך וזהו שראשי נמלא טל אע"ג דליכא איתערותא מתנהג על ידי עולם העליון דמתמן טל של תחיה עולם עליון מאד ונעשה בלא התעוררות והנה כתיב (ישעיה יט, א) הנה ה' רוכב על עב קל ובא ממצרים וגו' כי נודע שהקב"ה בכבודו ובעצמו נגלה במצרים מפני ששום מלאך ושרף לא יכול לבא מצרים פן יתעבה אורו בעביות גילולי מצרים אבל לגבי קב"ה אין חציצה וכל מסכים קלים הם נגדו לכן רוכב על עב קל הוא עביות מפני שקל הוא נגדו ובא מצרים ואז נעו כל אלילי מצרים כי במקום שהקב"ה שם אין רע כדכתיב (תהלים ה, ה) לא יגורך רע והנה פרעה אמר מי ה' וגו' (שמות ה, ב) כי ישראל היו בקטנות הדעת במצרים וגם פרעה רצה שישארו בקטנות ההוא ולא יצאו משם אמר לא ידעתי את ה' כי זה הוא דעת דגדלות לידע שהשי"ת מהוה כל הווים וכן באם אף כשהוא בעביות הקב"ה רוכב על עב ובא מצרים בסוף המדריגה ואז בא לדעת את ה' המהוה כל הווים ונעו כל האלילים מפניו ואז גם עבים מה שבעביות נטפו מים כי כתיב (ירמיה ל, ז) עת צרה היא ליעקב וממנה יושע כאמור לעיל שמהצרה יש ישועה שהרי אלהותו שוכן גם כן שם שנתצמצם בה ויובן.