חסידות על תהילים קכ:ו

גרתי. ב' במסורה. עם לבן גרתי, אויה לי כי גרתי משך (תהלים קכ ה), ועיין בבעל הטורים שפירש בשביל שיעקב היה ירא מעשו וקראו אדוני, גרם לבניו שנעשו גרים לבין האומות. והנה לדבריו אין לו חיבור רק עם לאדוני לעשו. ולי נראה על דרך בעל הטורים לפרש באופן אחר, כי מגרתי עם לבן, נמשך אויה לי כי גרתי משך שהיא הגלות, כי ידוע מה שכתב הרמב"ן בנבואה שיצאה לפועל דמיוני נתחזקה מאד. והנה אמרו (סוטה ל"ד ע"א) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים. והנה צרת דינה רומז לגזירת מלכות יון שכל בתולה תבעל לטפסר תחילה, ויוסף לגלות האחרון המיואשת ח"ו מחמת אריכות, שכמעט נואשים מהגאולה לפי טבע לולא האמונה הטבועה, ועיין בשפת אמת (סי' ל' פסוק כ"א), ועיין שם רמז נאה על וישב שם, והנה ענין יוסף הוא על מה שלא קיים יעקב כיבוד אב בהיותו בבית לבן כ"ב שנים כמו שאמרו רז"ל, לכך נשתהה כל כך. ונמצא נעשה פועל דמיוני לגלות האחרון שראה אברהם בין הבתרים ונתחזקה הדבר. והנה ידוע דפיזור בקצוות בכל האומות הוא בגלות האחרון, ועל פי זה מבואר המסורה עם לבן גרתי, שבטל כיבוד אב וגרם למכירת יוסף, וגרם אוי לי כי גרתי משך. ואני לעצמי נראה לפרש המסורה בפשוט, דהמסורה צווח ראו מה בין הראשונים לאחרונים יעקב שלא נצטווה עדיין, עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שרמתי ולא למד ממעשיו כפירוש רש"י, אבל אוי לי כי גרתי משך, כי אני לומד ממעשיהם כמו שנאמר לעיל (תהלים קכ ב) הצילה נפשי משפת שקר והבן, וכן מה שאמר אחר כך (תהלים קכ ו) רבת שכנה לה נפשי והבן, וכן הוא האמת כי ישראל שבחוץ לארץ עובדי ע"א בטהרה הן כמו שאמרו רז"ל (ע"ז ח' ע"א), ורוב המצות אינם נעשים כראוי, והוא נכון בס"ד.

עוד אני מדבר בענין ו' קטיעא (במדבר כה יב). דהנה פנחס זה אליהו (זוהר ח"ב ק"צ ע"א), שלקח ממנו יעקב למשכון הו' שבשמו ויבשר לבניו, כמו שאמרו רז"ל שעל כן יעקוב ה' פעמים מלא, ואלי"ה ה' פעמים חסר ו'. וצריך להבין למה לקח ממנו דוקא הוא"ו למשכון. והנראה דהנה כתב המגלה עמוקות דיעקב לקח מעשו היו"ד, דהנה עש"ו קראוהו (בראשית כה כה) על שם שהיה נגמר בשערות (עיין ב"ר פס"ג ח'), ואם כן הוה ליה עשו"י, ויעק"ב נקרא על שם שנאחז בעקב עשו (בראשית כה כו) הוה ליה לקרותו עק"ב. אך הסיבה הוא דניסן אייר סיון, נפלו לחלק יעקב ובהן הצלחת ישראל, ותמוז אב אלול לחלקו של עשו, ויעקב נטל ממנו בחזקה חודש אלול שיהיה הכנה לישראל לתשובה שלימה קודם יום הדין. והנה באל"ף בי"ת י"ב פשוטות, הם נגד י"ב חדשי השנה כמבואר בספר יצירה, והם הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק, דוק ותשכח שהיו"ד הוא נגד אלול, וזה שלקח ממנו יעקב היו"ד דהיינו חודש אלול. (וזה מה שנ"ל פירוש הפסוק (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, כי הו"ז נפל לחלק יעקב, וכאשר לקחו מעשו היו"ד גם כן, (וזה מה שאנו קוראין בפ' בסימן הזי"ו ל"ך והבן), אם כן הוז"י בגימטריא כ"ח. וזה כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, הגיד היינו המשיך לעמו כדי לתת להם נחלת גוים, כי אלול היה מהראוי להיות נחלת גוים נ"ל), על כן נקרא יעקוב ביו"ד שלקח מעקב עשו, שהיה מהראוי להיות נקרא עשו"י, זהו ויד"ו (דהיינו היו"ד שלו), אחזת בעקב עשו והבן, ולעתיד במהרה בימינו יוקח ממנו גם הוא"ו, כי הנה הוא עש"ו בגימטריא שלו"ם זה לעומת זה כי הוא שונא שלו"ם, ורבת שכנה לה נפשו עם שונא שלו"ם (תהלים קכ ו). ולדעתי הוא סוד תבירת הק' דקנה גער חית קנה (תהלים סח לא), שתשבר הו' שבק', וישאר ראשון לציון הנ"ה הנם (ישעיה מא כז), הנ"ה מלכך יבוא לך (זכריה ט ט, זוהר ח"ג רנ"א ע"ב), ושלו"ם הוא סוד הואו דרגא דברית דגוף וברית חשבינן חד, ואם כן כשיקח יעקב מעשו הו', יהיה יעקו"ב מלא בוא"ו, חושבן פק"ח עיניך (דניאל ט יח) פקיחא דעיינין, ובני עש"ו ע"ש יאכלם (ישעיה נ ט), על כן לקח יעקב מאליהו המבשר שלום הוא"ו דייקא למשכון וקבעה בשמו, לרמז שעתיד להיות כך כשיקח הוא"ו מהשונא שלום. והנה פנחס אליהו בקנאותו קנאת הברית, ניתן לו השלום נרמז בו ו' קטיעא, לרמז שיקח ממנו יעקב הוא"ו למשכון, והנה ו' קטיעא כזה ו' הוא יו"ד וא"ו, שאלו הב' אותיות יהיו חסרים מהשונא שלו"ם, שהיה ראוי מעת הוולדו להקרא עשו"י, ולקח יעקב מתחילה היו"ד, ולעתיד יקח הו' במהרה בימינו אמן, והבן: