חסידות על תהילים קכו:א

והעולה משם כשבא מתוך שלא לשמה לשמה אז מעלה גם שלא לשמה ונעשה שניהם זכרים משא"כ כשנשאר שלא לשמה אז נח לו שלא נברא. ובזה מבואר ק' התוס' יעו"ש ועיין מזה לקמן ביאר ש"ס אית לן בירא בחקלא וכו' ובזה יובן כי אחר שנתבשר שיהי' לו בן משרה הגבירה שהוא בגשמי כפשוטה וברוחני הוא בן הגבירה לימוד לשמה אז התפלל לו ישמעאל יחי' לפניך שגם לימוד שלא לשמה שהוא בן השפחה ישמעאל יחי' לפניך ג"כ שיהי' כסא זה לזה ויהיו שניהם זכרים כדברי ב"ש הנ"ל והבן.

או יש לומר דכ' במד"ש בפרק ה' דאבות משנה ו' כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה משה זכה וזיכ' וכו' והקשה למה אין מספיקין בידו לעשות תשובה השופט כל הארץ לא יעשה משפט הא כתיב כי לא אחפוץ במות הרשע וגו' כי אם בשובו מדרכיו וחיה וכו' וביאר כי כמו שהמזכה רבים אין חטא בא על ידו ר"ל כי בדרך הטבע הוא שלא יחטא כדי שלא ילעגו עליו באמרם תראו האיש שהי' מדריך וכו' כך הוא בדרך הטבע המחטיא רבים הם לא יספיקו בידו לעשות תשובה כי הם מפתים אותו מצד א' והיצה"ר מצד אחר וכו' יעו"ש