איוב א:ו מפרשים: רש"י, אלשיך, אבן עזרא ומצודת דוד

ויהי היום. אותו יום שהיה ראש השנה (שהוא יום תרועה וצוה הקב"ה לשטן להביא זכות וחובה של כל הבריות הה"ד משוט בארץ):

הנה אמרו רבותינו ז"ל כי יום ר"ה היה ולפי דבריהם יהיה ויבואו בני האלהים המיימינים ללמד זכות על הבריות ויבא גם השבין הם המשמאילים שבאומרו גם ריבה כל כחות המיוחדים ללמד קטיגוריא עם השטן הוא הראש כי כן הוא משפט היום ההוא וילמדנו גודל חסידותו יתברך כי דרך מלכי הארץ ביום מועד לעשות משפט ורוגז ישמחו במשמאילים למען הראות כח משפטו להעמיד ארץ אמר כי הוא יתברך לא כן כי חפץ חסד הוא ושמח במיימינים למען הצדיק את בריותיו כי על כן ביום הסליחה מצוה לשלוח שעיר לעזאזל ואינו נותן שליטה לשטן ביום ההוא כמו שאמרו ז"ל שהשטן עולה כמנין ימות החמה חסר אחד על יום הכפורים שאיננו בו ובזה יאמר כי ביום ראש השנה שהוא יום דין לכל חי שבעצם וראשונה באו להתיצב על ה' הם בני האלהים שהם המיימינים אלא שאגבן באו המנגדים וזהו ויבא גם השטן בתוכם שהוא בתוך הבאים כי במזכים הוא יתברך חפץ. עוד יתכן כי בני האלהים הם משמאילים מצד מדת אלהים והשטן וסיעתו שנתרבו במלת גם הם מהטומאה ואמר כי בני האלהים לא באו ללמד סניגוריא רק להתיצב על ה' אך ויבא גם השטן לא להתיצב רק לקטרג על כן ויאמר ה' אל השטן מאין תבא לקטרג כמדובר:

ויהי היום - הגאון רב סעדיה אמר: כי השטן בן אדם היה מקנא באיוב . ופירש בארץ בארצו לבדו ופירש כל אשר לו בידך בחפצך וכמוהו: היד יואב אתך. ופירש אך את נפשו שמור, שמור נפשך שלא תבקש נפשו, ואמר: כי המלאכים אין להם קנאה. והנה שכח ויתיצב מלאך ה' בדרך לשטן לו. ובספר דניאל מפורש: ואין איש מתחזק עמי על אלה, כי אם מיכאל שרכם. ועוד: ואני בשנה אחת לדריוש המדי עמדי למחזיק ולמעוז לו, שהוא החזיק למיכאל ועזרו ולבאר סוד אלה הדברים לא יכילם ספר והמבין סוד מערכות הצבאות והשתנות המעשים כפי השתנות התנועות ידע עיקר השטן והכלל שהוא מלאך.

ויבואו בני האלהים להתיצב על ה'. לריב עמו שאין להתיצב אלא על דין שנאמר (ישעיהו ג׳:י״ג) נצב לריב ה':