איוב א:ט מפרשים: רש"י, אלשיך, מצודת דוד ומלבי"ם

וַיַּ֧עַן הַשָּׂטָ֛ן אֶת־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַֽחִנָּ֔ם יָרֵ֥א אִיּ֖וֹב אֱלֹהִֽים׃

רש"י

החנם ירא איוב. בתמיה:
שאל רבBookmarkShareCopy

אלשיך

ויען כו'. הנה מטעם זקף קטן שבמלת החנם יתכן ישיב על שני הדברים על אומרו איש תם וישר שהוא בעשה טוב אמר החנם לומר שעל רוב טובה הוא עושה ועל סור מרע שאמרת ירא אלהים וסר מרע אמר אם ירא איוב הוא את אלהים הוא מדת הדין מיראת העונש ולא מאהבה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

החנם. וכי בחנם ירא איוב מה׳ מבלי הקדמת שכר:
שאל רבBookmarkShareCopy