וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־הַשָּׂטָ֔ן אֵ֥י מִזֶּ֖ה תָּבֹ֑א וַיַּ֨עַן הַשָּׂטָ֤ן אֶת־יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר מִשֻּׁ֣ט בָּאָ֔רֶץ וּמֵהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּֽהּ׃
אלשיך
ועל כן שינה הוא יתברך ולא אמר לו מאין תבא כבראשונה רק אי מזה תבא לומר כי עתה לא תוכל לומר משוט בארץ שאתה שט ומתרחב בכל מקום ואין דוחה אותך כי אין בית אשר אין שם עון ועל כן שאלתי השמת לבך על עבדי איוב אך עתה שאיוב עומד בצדקו לא תוכל לומר שבכל מקום יש לך קטרוג רק במקום פרטי ועל כן לא אומר רק אי מזה תבוא שהוא על פרטי אי מזה תבא כי לא מצאת מנוח בכל מקום להתייחס ביאתך ממנו ולהחזיק בקטרוגו שב ויאמר גם עתה אני שט בארץ כי אין גם אחד שלם בה והוא כי השטן לא יבצר מעלות על רוחו אולי גם שאיוב לא חטא בשפתיו אולי הרהר ואין יודע זולתו יתברך והוא לא אמר מתחלה רק אם לא על פניך יברכך לומר על מה שמתייחס אל פניך בלבד הוא הלב כי ה' יראה ללבב בזה יברכך שהוא בהרהור: