וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־הַשָּׂטָ֗ן הֲשַׂ֣מְתָּ לִבְּךָ֮ אֶל־עַבְדִּ֣י אִיּוֹב֒ כִּי֩ אֵ֨ין כָּמֹ֜הוּ בָּאָ֗רֶץ אִ֣ישׁ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֣ר מֵרָ֑ע וְעֹדֶ֙נּוּ֙ מַחֲזִ֣יק בְּתֻמָּת֔וֹ וַתְּסִיתֵ֥נִי ב֖וֹ לְבַלְּע֥וֹ חִנָּֽם׃
רש"י
מחזיק. אוחז כמו (שמות ד׳:ד׳) וישלח ידו ויחזק בו מחזיק באזני כלב (משלי כ״ו:י״ז):
אלשיך
אז השיב לו הוא יתברך שנית השמת לבך כו' כי עודנו ככחו אז כחו עתה ליקרא תם כו' כי לא נשתנה תמותו ויושר לבו וזהו ועודנו מחזיק בתומתו לבלתי הרהר ושמא תאמר למה הנחתיך לבלע כל אשר לו אחר שהכל גלוי לפני וידעתי שיהיה קיים בצדקו הנה זאת היא תלונתי עליך כי ותסיתני בו לבלעו עם היות חנם כי מאז ידעתי שיהיה חנם ולא על הספק הודיתי לך:
אבן עזרא
ותסיתני - דברה תורה כלשון בני אדם. והעניין שיחשבו אנשים שאין להם דעת, שיכולת להסית אותו.
מצודת דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדמלבי"ם
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
ותסיתני בו. הסיתני לבולעו כל לשון הסתה אינו אלא לשון המשכה שממשיך את האדם לעצתו: