וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִשְׁתּ֔וֹ עֹדְךָ֖ מַחֲזִ֣יק בְּתֻמָּתֶ֑ךָ בָּרֵ֥ךְ אֱלֹהִ֖ים וָמֻֽת׃
אבן עזרא
כי - אמר רבי משה: כי תחת אשר והטעם אשר יהלל רשע בעבור השיגו תאות נפשו והבוצע אשר הוא מברך השם מנאצו ויהי ברך, כמו: ברך נבות אלהים ומלך, ברך אלהים ומות ו פירוש ברך דורון ומנחה והוא שם כמו: והדבר אין בהם. וכמוהו: וברך ולא אשיבנה. ואיננו נכון, כי ברך פעל עבר וכאילו כתוב וברך ברכה ולא אשיבנה. ולפי דעתי, כי הלל רשע הנזכר למעלה רשע אחר, אשר התאוה ויברך הבוצע אשר נאץ השם והנה ברך, כמו הלל.
אלשיך
ותאמר לו אשתו כו'. הלא כמו זר יתשב תייעצנו לכפור בה' חלילה ומה גם לאומר שבת יעקב היתה. ועוד מי הגיד לה שעל ידי כן ימות וכמה עשו כן ולא מתו כי שמור לו רעתו אך לא נוציא מלת ברך ממשמעו והענין כי בראותה כי נפשו בנס עומדה בקרבו כמשל החבית אמרה בלבה לא ימנע או ה' חפץ המיתך או לייסרך ביסורין אם חפץ המיתך למה יעצור נפשך אם לייסרך למה הביאך עד מצוי הנפש אך אין זה כי אם שה' חפץ המיתך ובאותו החסידות אשר אמרת יהי שם ה' מבורך שאפילו לא חפצת לייחס צרתך אל מדת הדין ולברך שם אלהים רק שם רחמים על כן מעכב נפשך מלצאת כדי שתרגיש צער מספיק לנכות המות ואחרי כן יחלימך ויחייך ואתה אינך יכול לסבול לכן ברך אלהים ואמור יהי שם אלהים מבורך ואז שתעדר מהחסידות הגורם עכבת נפשך ומיד תמות כחפצו יתברך מתחלה לעשות: