וַיִּשְׂא֨וּ אֶת־עֵינֵיהֶ֤ם מֵרָחוֹק֙ וְלֹ֣א הִכִּירֻ֔הוּ וַיִּשְׂא֥וּ קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ וַֽיִּקְרְעוּ֙ אִ֣ישׁ מְעִל֔וֹ וַיִּזְרְק֥וּ עָפָ֛ר עַל־רָאשֵׁיהֶ֖ם הַשָּׁמָֽיְמָה׃
אלשיך
אמנם אחרי כן כאשר וישאו עיניהם הפליגו לעשות ויבכו ויקרעו כו' ושמא תאמר הלא לא באו רק לנוד לו ולנחמו ולמה עשו כל זה לזה אמר אל תתמה כי הלא כי ראו כלו' שעד כה היתה שמיעה כאומרו וישמעו כו' ועתה ראיה ואינו דומה ואומרו איש ממקומו יספר שבחם שלא מקנאת איש מרעהו הזהיר ממנו לבא לנוד קם חבירו לבא מיד גם הוא כי הלא באו איש איש ממקומו ואיש לא ידע מרעהו עד בואם איש ממקומו אל עיר איוב ואזי ויועדו כו':