כִּֽי־עַ֭תָּה שָׁכַ֣בְתִּי וְאֶשְׁק֑וֹט יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז ׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי׃
אלשיך
ואיני מצטער על מה שהוא עתה שעדיין לא הטחתי דברים כי ידעתי כי אם עתה שכבתי שהייתי מת הנקרא שכיבה כד"א ושכבתי עם אבותי כפירוש רש"י ז"ל שם הנה ואשקוט מצרת גיהנם ולא עוד אלא שלא היתה מיתתי מתיחסת רק לשינה בעלמא עד עת התחיה וזהו ישנתי ואז שהוא בתחיה כמ"ש ז"ל על אז ישיר משה אז שר לא נאמר אלא ישיר לעתיד לבא שהוא בתחיה אז ינוח לי שהוא גם לגוף באופן שאין דאגתי רק שאני מעותד להטיח דברים כי מי יוכל שאת הצרה הזאת בהמשך ועוד לנו דרך אחר בפסוקים אלו נכתבהו במענה שאחר זה בפסוק כי לא יצא מעפר און:
מצודת דוד
כי עתה. א״כ היה הייתי א״כ עתה שוכב בקבר בהשקט וכאשר הייתי ישן בקבר אז היה לי מנוחה וכפל הדבר במ״ש: