עִם־מְ֭לָכִים וְיֹ֣עֲצֵי אָ֑רֶץ הַבֹּנִ֖ים חֳרָב֣וֹת לָֽמוֹ׃
רש"י
הבונים חרבות למו. זהו דרך למעמידי שם לבנות ערים נחרבות לזכרון להם כמו (ישעיה נח) ובנו ממך חרבות עולם וקורא לך גודר פרץ כלו' עם שרים ובעלי שם או הלואי שלא נודעתי ואהיה כנפל ומה שכתב לא אהיה כנפל טמון מפני שעומד על לשון שהתחיל לדבר בלשון תימה ומוסב על למה לא מדוע קדמוני ברכים או מדוע לא אהיה כנפל טמון:
אלשיך
עם מלכים כו'. חוזר אל הענין שאמר כי מי יתן ומבטן יצא ויגוע ושמא תאמר כי מה בצע בצאת מן העולם כאשר באתי ואיך תתנחם בצאתך בלי יתרון קנוי בע"ה לזה אמר עם מלכים ויועצי ארץ אותם שאין מטיבין לזולת רק בונים חרבות למו מרחצאות להתענג בהם וכיוצא ולא להיטיב כי אלה ילכו בלי שלמות:
מצודת דוד
עם מלכים. הייתי א״כ שוכב עם מלכים ודומה להם כי לא ניכר בקבר יתרון לזה על זה: