הַאִ֬ם אֵ֣ין עֶזְרָתִ֣י בִ֑י וְ֝תֻשִׁיָּ֗ה נִדְּחָ֥ה מִמֶּֽנִּי׃
רש"י
האם אין עזרתי בי. לשון תימא הגם זאת תבא עלי שאין עזרתי בי אותם ריעים שהיו לי לעזרני אינם בעזרתי:
אלשיך
ושמא תאמר אעיקר דברי פירכא שאמרתי מה כחי כי איחל כי אולי כשתבריא לא תרגיש חולשא כדרך כל המתרפא מחליו לזה אמר הנה זה אי אפשר כי האם אין עזרתי בי לומר האם בהיות שאין עזרתי בי הוא הבחרות או הלחות שרשי כי נתעכל ונתעפש בחולי יתכן כאמור שתושיה נדחה ממני בתמיה כלומר שאי אפשר אלא שהתשות כח לא ידח ממני גם שאבריא וארפא:
מצודת דוד
האם. וכי גם זאת יבוא לי שלא יהיה בי עזר מה הראוי עתה לי והיא תנחומות אוהבים: