איוב ו:יט מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומצודת דוד

הִ֭בִּיטוּ אָרְח֣וֹת תֵּמָ֑א הֲלִיכֹ֥ת שְׁ֝בָ֗א קִוּוּ־לָֽמוֹ׃

רש"י

תימא. ארץ ישמעאל שהיא נמוכה והמים נגרים שם:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

הביטו ארחות תימא - הם הערב ומשכן רובם במדבר הגדול, שאין ים בו.
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

הביטו, והנה ארחות ושיירות ההולכות לתמא, וכן הליכות שבא, היינו ההולכים לשבא הם הביטו וקוו למו, אל הנחלים הנזכרים, שחשבו שימצאו בהם מים לשתות בדרך, אבל.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

קוו. לשון קו נטוי, ד"א ל' יקוו המים:
שאל רבBookmarkShareCopy