איוב ז:ד מפרשים: רש"י, אלשיך, אבן עזרא ומצודת דוד

אם שכבתי. בלילה צפיתי ואמרתי וגו':

והטעם כי אם שכבתי בלילות הנזכרות מיד ואמרתי מתי אקום לעבוד את ה' ומה גם לר' יוחנן שאמר איוב מעולי גולה היה ובית מדרשו בטבריא שיאמר שהיה אומר מתי אקום לעסוק בתורה והוא כי היה אומר בפה מתי אקום מזכיר העת שהייתי חפץ לקום ואז היה הערב הוא הלילה נמדד ונחצה שהייתי נעור וקם בעת ההיא כי ערב הוא לילה כמה דאת אמר קרא לילה ויהי ערב כו' וכן כתבו המפרשים ומדד פועל עבר ונכון לפי זה כאלו נמדד לילה כאמרו ושמא תאמר אם מרבה היית להשכים או עמל כל הלילה בתורה הלא ביום היית מתנמנם כאיש נדהם ועבודת ה' ביום לא תהיה כראויה ומה גם לעת ערב מחצי היום ולמעלה לזה אמר ושבעתי נדודים עדי נשף שבראותי את עצמי מהנמנם להעביר שינה הייתי קם על עמדי ומתנודד אנה ואנה עדי נשף ובהתנודדות הייתי נעור ועוסק בעבודת שמים ואם תחזור שינה הייתי מתנודד שנית וכן עדי נשף:

ומדד ערב - מן וימדדם בחבל ויחסר לבי.

ומדד ערב. מתי יאיר ויבא עת קימה ועת מידוד הנשף לשון ותדד שנתי (בראשית ל״א:מ׳) והמ"ם הוא עיקר נופל כמו מאמר, משמר: