איוב ז:יז מפרשים: רש"י, אלשיך, מצודת דוד ומצודת ציון

מָֽה־אֱ֭נוֹשׁ כִּ֣י תְגַדְּלֶ֑נּוּ וְכִי־תָשִׁ֖ית אֵלָ֣יו לִבֶּֽךָ׃

רש"י

כי תגדלנו. לשית אליו לבך לפקוד מעשיו בכל בקר ולבחון לכל רגע:
שאל רבBookmarkShareCopy

אלשיך

ושמא תאמר הלא את הטוב קבלת בשופע מכל בני קדם בגדולתך ולמה את הרע אשר אשפת בה לא תקבל שתרצה שלא תשוב נפשך אל גופך ועוד כי הלא אני פוקדך לבקרים מחזיר נשמתך לגופך בכל בקר ואתה תבעוט בטובה באמרך חדל ממני שלא תחזור לך הנני משיב כי מה אנוש כי תגדלנו והוא כי הלא דרך בעל הון וגדולה בטבע הוא לבעוט בגדולה ולחטוא בה ואם כן אם חפצת לגדלו היה לך לבל שית לבך לדקדק במעשיו כי הרבה גדולה עושה וזהו מה אנוש כי תגדלנו ושאח"כ תשית אליו לבך לדקדק במעשיו והלא לבב אנוש מעותד לחטוא בגדולה נמצאת נותן חרב בידי להרגני בה ואדרבה טוב טוב היה לי אם לא נתת לי מאומה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

מה אנוש. עד הנה אמר דבריו לפי דעת אליפז שהכל בא בהשגחה ועתה בא לחוות דעתו וכאומר איך אאמין שהכל בא בהשגחה וכי מה הוא האדם אשר תחשיב אותו לגדול ומכובד עד שתשגיח בו וכי תשים אליו לבך הלא קטן הוא ובזוי מאד:
שאל רבBookmarkShareCopy