איוב ח:ד מפרשים: רש"י, אלשיך, אבן עזרא ומצודת דוד

וישלחם ביד פשעם. על ידי פשעם, (הפשע) הוא נעשה שליח להובילם:

ושמא תאמר כי אתה יודע בעצמך כי צדיק וישר אתה ועל כן אין כהה לשברך לתת טוב טעם אל המשפט אשר נגזר עליך הנה מצד בניך שמתו אינו על עונך שתתלונן כי צדיק אתה כ"א חטאו לו וישלחם ביד פשעם וזה ראיה כי הלא מתו ביד פשעם שמתו ביד הפשע המיוחד להם בהיותם אוכלים ושותים שהוא פשעם כמ"ש אולי חטאו בני כי זה יורה שאותו הפשע המיתם ואמר ביד כי כל אחד נעשה משחית והוא המיסרו או ממיתו או יאמר אם בניך חטאו לו כלומר שאינך חושב שפשעו במרד רק לשוגג כאומר אולי חטאו בני אפשר שבבלי דעתך היה להם איזה פשע ונתחייבו עליו וזה וישלחם ביד פשעם. או יאמר כי להיותם צדיקים החטא נדון להם כפשע כי ה' מדקדק עמהם כחוט השערה וזהו אומרו פשעם כלומר אם חטאו שוגג למה שהוא שלהם הוא פשע וזהו פשעם שלהם. או יאמר אם בניך חטאו לו ותחשבהו שוגג בלתי מספיק להמיתם אינו כן כי פשע הוא כי הנמשך ממאכלם ויין משתיהם הוא וברכו אלהים בלבבם ועל מחשבה כזו נאמר למען תפוש את בני ישראל בלבם זה הוא על הנוגע אל בניך:

אם בניך חטאו לו - יש אומר: שהוא דרך מוסר ולא אדע למה הוצרכו לזה.