איוב ח:טז מפרשים: מדרש לקח טוב, רש"י, אלשיך ואבן עזרא

ד"א מכורותיהם. מגורותיהם. כ' וג' משמשין. כמו גנתו (איוב ח יו). כנתו. וכנה אשר נטעה ימינך (תהלים פ טז). פי' וגנה. כלומר בארץ מגורותיהם עשו חמס להרוג בעלי שכם. שאם חטא שכם בן חמור. כל העיר מה חטאת.

רטוב הוא. לח וחזק מזלו טרם בא אליו עת פקודת מכת חומו המייבשתו ולפי שדימהו בגומא מדבר לפי הענין:

אמנם הצדיק לא כך הוא אך ימשל לנטע הנטוע בארץ כי אין צריך לומר בזמן רבוי לחות המים על הארץ כי אם גם בהמשך זמן התמדת השמש המכה תמיד עליו לא יחרב וייבש כי רטוב הוא תמיד עודנו לפני שמש ולא עוד אלא שלמעלה מהגן ילכו ויעלו יונקותיו לומר שכן יקרה לצדיק שבהכות עליו שמש הצרות רטוב הוא ולא יספיקו לאבדו ואדרבה יעלו יונקותיו כי אף שהוא נכנע בעולם הזה על גנתו בגן עדנו שהות למעלה בו ישלח יונקותיו והם מעשיו הטובים והעושים פירות ומשלחים פארות בעולם העליון:

ועל גנתו יונקתו תצא. יונקתו שורש היונק או ענף הילדה הגדל בשנה זו כמו מראש יונקתו קטף: