הוֹכֵ֣חַ בְּ֭דָבָר לֹ֣א יִסְכּ֑וֹן וּ֝מִלִּ֗ים לֹא־יוֹעִ֥יל בָּֽם׃
רש"י
הוכח בדבר לא יסכון. להתווכח בדבר שלא תהא לו מהן הנאה כמו ותהי לו סוכנת (מלכים א א׳:ב׳) וכמו יסכן בם (קהלת י׳:ט׳) יהנה בם:
מלבי"ם
הוכח, ונגד השני אומר, וכי ראוי שהחכם יתוכח בדבר לא יסכון, שלא יצא תועלת מן הוכוח. ולא לבד שצריך שיצא תועלת מן הוכוח עצמו, כי גם המלות שבם ידבר והמליצות שבם ילביש את הוכוח צריך שיהיו לתועלת, ולא שידבר אף מלים אשר לא יועיל בם: