איוב טו:כג מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

נודד הוא. כלומר מובטח הוא לנוד:

נודד, ר"ל כ"ז נדמה לו בכח דמיונו בעת שלום, וכ"ש בעת שהוא נודד ללחם איה, וצריך הוא לבקש מחייתו שחסר לו, שאז יגדל הפחד יותר, ויתחולל כ"כ כאילו ידע בבירור כי נכון בידו יום חשך וכאילו בא קיצו, וכ"ש בעת אשר.

נודד. והוא נודד ממקומו בעבור הלחם לבקש איה ימצאנה:

ידע. לו באמת:

כי נכון. ומזומן לבוא בידו כלומר אליו ועמו יום חשך כמו מן הבא בידו (בראשית ל״ב:י״ד):