גַּ֤ם ׀ אָנֹכִי֮ כָּכֶ֪ם אֲדַ֫בֵּ֥רָה ל֤וּ־יֵ֪שׁ נַפְשְׁכֶ֡ם תַּ֤חַת נַפְשִׁ֗י אַחְבִּ֣ירָה עֲלֵיכֶ֣ם בְּמִלִּ֑ים וְאָנִ֥יעָה עֲ֝לֵיכֶ֗ם בְּמ֣וֹ רֹאשִֽׁי׃
אלשיך
ועל השנית שאמר עליה מנחמי עמל אמר גם אנכי כו' לומר האם תחשבו לומר שכן דרך מנחמים ואלו הייתם אתם בצרתי ואנכי מנחמכם הייתי גם כן אומר לכם כי קודשא בריך הוא לא עביד דינא בלא דינא ומה אנוש כי יזכה לא כן הוא וזה אמר כמתמיה גם אנכי התחשבו שככם אדברה לא כן הוא כי לו יש נפשכם תחת נפשי שתהיה טהורה בלי עון כנפשי כמוני היום אין צריך לומר שלא הייתי סותר מאמרכם באמרכם שתדוכאו חנם כי אם אחבירה עליכם במלים שאחבר מלים וטענות עם תלונתכם ואניעה עליכם במו ראשי כמילל על צרתכם שבכל צרתכם לי צר או לו יש נפשכם אפילו הייתי יודע שהייתם מתיסרים לכפרת נפשי כד"א ואתן אדם תחתיך שהיתה בפשכם תחת נפשי הייתי מצטער ואחבירה עליכם כמדובר:
מצודת דוד
גם אנכי וגו׳. אמר בדרך תימה וכי אם היו נפשכם מדוכאו׳ ביסורי׳ במקום נפשי וכי הייתי מדבר גם אנכי ככה לתלות בכם עון רב הלא לא כן הייתי עושה אבל הייתי מחבר בדברים על דבריכם להתלונן עמכם ולהפליג ברוע המקרה אף הייתי מניע עליכם בראשי כמיילל ומיצר:
מצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדמנחת שי
זמין למנויי פרימיום בלבדמלבי"ם
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
לו יש נפשכם. ביסורין תחת נפשי גם אני הייתי מחבר עליכם במילין ומניע עליכם ראשי בצעקתכם ומאמץ אתכם במו פי לאמר החרישו התאמצו ועמדו ביסוריכ' כאשר אתם תאמרו אלי: