וְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכּ֑וֹ וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ׃
אלשיך
ועל כן טוב טוב היה יאחז צדיק דרכו המיוחד לו שהוא לעשות צדקה כלומר שהוא יתברך כי צדיק וישר הוא יאחז דרכו לעשות צדקה ולהיטיב לטובים ובזה וטהר ידים יוסיף אומץ ויתחזק בצדקו אז יותר מה שאין הן בהביא צרה על נקי. או על דרך זה כי צדיק יקרא העושה קו הדין בצמצום לתת לאיש כמעשהו טוב לטובים וההפך לבלתי טובים ואמר ויאחז צדיקו של עולם יתברך שמו דרכו לתת לאיש כדרכיו ועל ידי כן וטהר ידים יוסיף אומץ מה שאין כן בהיותו בהפך. או יאמר היה ראוי כי כאשר יאחז צדיק בארץ דרכו של צדקות אז וטהר ידים הוא יתברך יוסיף לו אומץ ולא ירפה ידיו בראות הפך זה:
מצודת דוד
ויאחז. ועכ״ז יאחז צדיק דרכו ולא יעזבנה בחושבו הלא שוא עבוד אלהים כי יודע הוא שאת הטוב יקבל בתענוג הנפשי: