וְ֭הוּא לִקְבָר֣וֹת יוּבָ֑ל וְֽעַל־גָּדִ֥ישׁ יִשְׁקֽוֹד׃
אלשיך
ואם הוא כי מעצמו נותן אל לבו ביום אידו וחליו יום המות וישוב אל ה' ירחמהו ויתודה גם זה איננו כי ראה נא כמה הוא שקוע בעניני שטופו של ממון וטובות העוה"ז כי אפילו בעת שהוא לקברות יובל שרואה שקרבה עת מותו אינו מצטער וחושב על אותו העולם מה יעשה לו רק בטובות העוה"ז כי הנה הוא רואה כי לקברות יובל ועל גדיש ישקוד וימהר לעשות גדיש שאומר לבניו ימהרו לעשות גדיש מקצירו טרם ימות פן אחרי מותו יצטרכו להתבטל ימי אבלו ויהיה קצירו ואלומותיו על פני השדה ויפסד ואלו היה שם לב על מה שאחרי מותו שעתיד ליתן דין וחשבון האם ישים לב אל גדיש בניו אשר לא יאכל ממנו אך אין זה כי אם שאין לו שום דאגה:
אבן עזרא
ועל גדיש ישקוד - אמר רב האיי ז"ל: שהיא הקובה שעל הקבר כמנהג ארץ ישמעאל. והקרוב שהוא עפר והדומה לו ואין לו חבר.
מצודת דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדמנחת שי
זמין למנויי פרימיום בלבדמלבי"ם
זמין למנויי פרימיום בלבדמלבי"ם באור המילות
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
ועל גדיש ישקוד. כשהוא נקבר בשדות אצל הגדישים: (ועל גדיש ישקוד ידונו אותו על שלא קיים המצות השייכים בשדה לקט שכחה ופאה ושאר מצות הנוהגים בעומר ובגדיש ולכן שקדו וימהרו עליו הפורענות הג"ה מר"ע):