איוב כח:ב מפרשים: רש"י, אלשיך, אבן עזרא ומצודת דוד

ואבן יצוק נחושה. מן ההר יצק האומן את הנחושה הרי תחילה וסוף יש לכל דבר שכל העולם יכלה וכל אשר בו:

משם יוקח ברזל ונחשת הקשה ממנו שהוא משל היסורין דאינון פרזלא די מהדק וחשל כלא כלומר עורה והקיצה כי לא על חנם שניהם ימצאו ממקום אחד אם לא על שהחי יתן אל לבו וזהו כי יש לכסף כו' גם ברזל מעפר יוקח כו' כי זה לעומת זה עשה האלהים וכאשר יש לאיש כסף או זהב יכאב כי גם משם ברזל מעפר יוקח ברזל ונחשת היסורין כי זה מביא זה שישמן ויבעט ולאה:

ומאבן יצוק נחושה - והיה ראוי להיותו נחוש.