קֵ֤ץ ׀ שָׂ֤ם לַחֹ֗שֶׁךְ וּֽלְכָל־תַּ֭כְלִית ה֣וּא חוֹקֵ֑ר אֶ֖בֶן אֹ֣פֶל וְצַלְמָֽוֶת׃
מדרש לקח טוב
ויהי מקץ. לקץ סיום צרותיו של צדיק. שנאמר קץ שם לחושך (איוב כח ג).
רש"י
קץ שם. המקום מתי תהיה החושך שהשמים נמלחו והארץ תבלה ולכל תכלית דבר הוא חוקר לו:
אלשיך
ועל השנית אמר קץ שם לחשך כו' לומר הנה לכל צרה המתיחסת לחשך קץ וגבול שם לו הוא יתברך ואריכות אפים שוב עד בא עד קצו וינוח לו ולא ישית לב לכעוס ולחקור מה זה ועל מה זה כמוני כי בר לכל תכלית הוא חוקר כמוני בצרתי לדעת מה הוא תכלית צרתו ולחקור אחריה ולא ישב וידום ויקבל בסבר פנים יפות ימשך לו אבן אופל וצלמות וטוב טוב היה לו יקבל צרתו כי קץ וגבול לה ולא יחקור באופן וימשכו לו עוד צרות רבות ורעות ומתמידות:
אבן עזרא
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדמלבי"ם
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
אבן. אשר משם יצא לו חשך וצלמות אבן מקום מוצא פורענו' לכן נקרא אבן במקום פורענות כאדם הנוגף את רגליו באבן שיש לו צער, כ"ש, כמו קו תוהו ואבני בוהו, (ישעיהו ל״ד:י״א) דמן טורא אתגזרת אבן וגומר (דניאל ד):