איוב כט:יג מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ואלשיך

בִּרְכַּ֣ת אֹ֭בֵד עָלַ֣י תָּבֹ֑א וְלֵ֖ב אַלְמָנָ֣ה אַרְנִֽן׃

רש"י

ברכת אובד. אדם מת בעונו ונטרד:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

ברכת האובד מן העולם ברכתו תבא אלי, כי אני ארנין לב אלמנתו לתת לאשתו ויתומיו הנעזבים טרף חקם:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

ברכת אובד. באה עלי ברכת האיש האובד בעניו כי חננתיו והוא ברך אותו:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

עלי תבא. כי הייתי זן את בניו ואת אשתו ורבותינו אמרו שהיה גוזל שדה יתומים ומשביחה ומחזירה להם ופשטיה דקרא אינו נראה כך שאין קרוי אובד אלא דבר שהוא עצמו אובד כמו ככלי אובד (תהילים ל״א:י״ג) וכן תעיתי כשה אובד (שם קיט) צאן אובדות (ירמיה כ):
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ולב אלמנה ארנין. שהיה מטיל שמו על אלמנות לאמר קרובתי היא או אני אשיאנה כדי שיקפצו עליה תובעים:
שאל רבBookmarkShareCopy