אִם־נִפְתָּ֣ה לִ֭בִּי עַל־אִשָּׁ֑ה וְעַל־פֶּ֖תַח רֵעִ֣י אָרָֽבְתִּי׃
מדרש לקח טוב
ד"א ותורותי. תורת הציווים. ותורת הדעת. כענין שנא' באיוב. אם נפתה לבי על אשה (איוב לא ט). אם אראה אור כי יהל (שם שם כו) אם אראה אובד מבלי לבוש (שם שם יט). אם הניפותי על יתום ידי (שם שם כא). אם כחה אכלתי בלי כסף (שם שם לט). אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון (שם ל כה).
מלבי"ם
(ט-י) אם, וכן אם נפתה לבי על אשה ר"ל על אשת איש, ועי"כ ארבתי על פתח רעי לזנות עם אשתו, אז אקבל הדין, כי תטחן לאחר אשתי היינו שתהיה שפחה בזויה טוחנת בריחים, כמ"ש עד בכור השפחה אשר אחר הריחים, ועליה יכרעון אחרין לזנות עמה מדה כנגד מדה: