מִ֤י יִתֶּן־לִ֨י ׀ שֹׁ֘מֵ֤עַֽ לִ֗י הֶן־תָּ֭וִי שַׁדַּ֣י יַעֲנֵ֑נִי וְסֵ֥פֶר כָּ֝תַ֗ב אִ֣ישׁ רִיבִֽי׃
רש"י
הן תוי שדי יענני. ולואי שיעיד עלי המקום בדין כמ"ש עלי כי אין כמוהו בארץ תם וישר וירא אלהים (לעיל א) גם משה שכתב ספרו וספרי יעיד עלי, (ד"א) כן היה איוב אומר תנה לתוות אותי ואת כושרי:
אלשיך
מי יתן לי כו'. הנה ספרתי ממעשי הטובים ואל תחשבו שגמרתי כי מי יתן לי שומע כל דברי ולא יקוץ ושיהיה ארך אפים שלא יענני כי הלא הן תוי כי תאותי ששדי לבדו יענני שיחשיבני לענות אותי כל כך גדולה אפילו יהיה מענהו וספר כתב וכו' שיאמר לי שאין צריך לומר הוא יתברך עצמו כי אם אפילו ספר כתב הוא יתברך מכל מעשי שבספר נכתבים גם הספר עצמו הוא איש ריבי כי רוחני הוא גם הוא הייתי שמח:
אבן עזרא
הן תוי - יש אומרים: שהוא חסר אל"ף והעניין כי אתאוה שיענני שדי. והנכון: שהוא כמו והתוית תי"ו והעניין כל מה שרשמתי, שדי הוא שיענני.