אִם־יָשִׂ֣ים אֵלָ֣יו לִבּ֑וֹ רוּח֥וֹ וְ֝נִשְׁמָת֗וֹ אֵלָ֥יו יֶאֱסֹֽף׃
רש"י
אם ישים אליו לבי. על אדם להשחיתו למה יבא בעלילה עליו הרי מיד יאסוף אליו רוחו ונשמתו רוח ונשמה שלו שהיא (נפוחה בו) ואין מוחה בידו ויגוע כל בשר יחד:
אבן עזרא
אם ישים - המקום אל בני אדם לבו, כעניין: וכי תשית אליו לבך, מיד יאסוף רוחו אליו כעניין והרוח תשוב.
מצודת דוד
אם ישים. אם היה משים לבו על העולם להפך הכל מיש לאין הלא יוכל הוא לאסוף אליו מהעולם הרוח והנשמה הנתון בו ממנו ר״ל היה מונע מן העולם ההשפעה הבאה ממנו והיתה שבה לאין: