הֶן־אֵ֭ל יַשְׂגִּ֣יב בְּכֹח֑וֹ מִ֖י כָמֹ֣הוּ מוֹרֶֽה׃
מדרש לקח טוב
שלח העז. וכי יש לך שהוא מביא על שונאו רעה, והוא מודיעו ומתרה בו, אלא זש״ה הן אל שגיא בכחו מי כמוהו מורה (איוב לו כב), שהוא מורה דרך לרשעים שיעשו רצונו ולא יאבדו מן העולם.
רש"י
הן אל ישגיב בכחו. מתוך שכחו גדול ואין להנצל מפניו לפיכך אין כמוהו מורה. כשמורה לחוטא לשוב אליו מתרה קודם מכה לפי שהוא יודע שאין יכול להשמר ממכתו כמו שהיה מתרה בפרעה על כל מכה ומכה הנני ממטיר כעת מחר ברד (שמות ט׳:י״ח) והנני מביא מחר ארבה וכן כולם ובשר ודם כשרוצה להנקם מאויביו בא עליו פתאום שאם יתרה בו יחזור וינצל ממנו:
אלשיך
הן אל וכו'. שמא תאמר בין ביסורי עוני בין ביסורי חולי הצד השוה שבהם שאיני מכיר עון בי ושמא אהרהר ואחטא הנה לזה אל תשית לבך והארך אפך כי כאשר בהיות שופע רב טוב לך הלא היה ערב לך והיה נראה לך שהיה הוא יתברך מורה השגחתו שהיה משלם לך כמעשיך כן גם עתה בהפכו וזה אמר הן אל ישגיב בכחו לומר כי כאשר מדת אל הוא מדת חסד היה משגיב חסדים בכחו היה נראה לך כי מי כמוהו מורה השגחתו שבצדקך היה משפיע בך כלומר גם עתה תודה בהפכו: