שִׁמְע֤וּ שָׁמ֣וֹעַ בְּרֹ֣גֶז קֹל֑וֹ וְ֝הֶ֗גֶה מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃
אלשיך
וביאר הענין ואמר שמעו כו' והוא כי השומע בקול שמבעיתו לא ירגז בפעם השנית כאשר ירגז בראשונה אמר אליהוא שמעו שמוע פעם ושתים ותמיד צריך יהיה ברוגז שיתרגז ויחרד השומע אשר זכה לשמוע כי הנה איכות קדושת רוחניותו הוא פלא עצום עד שאני המדבר לבי יתר ממקומו ואשר המקיים דברי קולו ומזה תשכילו גודל רוממותו כי הלא ההגה הוא ההבל שמפיו יצא בדברו: