תִּ֭כְרַעְנָה יַלְדֵיהֶ֣ן תְּפַלַּ֑חְנָה חֶבְלֵיהֶ֥ם תְּשַׁלַּֽחְנָה׃
אלשיך
ושמא תאמר כי אמנם שגית יום או יומים מרגע הלידה ותכין לך נחש ישכנה אינו מעלה או מוריד באופן תוכל עשוהו אתה דע לך כי אי אפשר כי הלא אם תעבור העת יסתכנו הולדות ואמן כי הלא כאשר תכרענה לילד יצר לילדיהן צרו' המקור ואין מושיע כרגע ילדיהן תפלחנה כי יתחתכו בשהיה מה וגם אמן כי מיד חבליהן תשלחנה מהן וידוע כי אם בעת לדת היולדת ירפו ממנה חבליה לגמרי תגוע ותמות וזהו חבליהן תשלחנה כי על ידי חוזק החבלים תאזור כח להתחזק ולילד ועל כן אם תעבור עת הלידה שהוא בעת הכריעה במצור ההוא ילדיהן תפלחנה ועל ידי כן חבליהן תשלחנה מרוב המצוקה ותמות גם היא באופן שאין כח בזולתו יתברך הרגע ולגזור על הנחש כמו רגע לנשכה ולילדה: