איוב לט:ד מפרשים: רש"י, אלשיך, אבן עזרא ומצודת דוד

יחלמו. יחזקו:

וראה נא גודל רחמי ההשגחה כי הלא יאמר איש אחר שרחמה צר מאד עד גדר שאם ישהא הנחש מענו ילדיהן תפלחנה אם כן מה שתועיל נשיכת הנחש לא יהיה כי אם ריוח מעט ולא יבצר מצאת ילדיה מרוסקי אברים בצד מה לא יתרפאו רק בהמשך זמן ולא יעצרו כח מיד לאכול דברים קשים עד תחממם אמם ואם יצאו השדה צנה או חום יזיקום עד שובם אל חיק אמם תחממם ותעדנם לזה אמר לא כן הוא כי אם יחלמו בניהם בריאים ואמיצי כח ולא יצטרכו ימים לחלב אמם שלא יעצרו כח לאכול בר הקשה כי אם מיד ירבו בבר וגם לא יזיקם חום או צנה בבקעה או בהר שיצטרכו לשוב מיד להתחמם בחיק אמותם כי אם יצאו ולא שבו למו:

יחלמו בניהם - כעניין ותחלימני.

ולא שבו למו. משירבו קצת יגדלו בבר בזרעים ובדשאים ואינם צריכים לגידול אביהם ואמם: