איוב לט:כ מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומצודת דוד

כארבה. מדלג ומקפץ כארבה ומרעיש סביביו:

התרעישנו כארבה - שתשמיע לו רעש במרוצתו, כאשר ישמע לארבה.

התרעישנו הזריזות שלו שירעש כארבה, וכן ביואל (ב' ד') מדמה הארבה עם הסוסים, ההוד שלו שנראה בעת נחרו, מטיל אימה על רואיו:

נחרו. כשהוא נופח בנחיריו בקול אימה הוא: