איוב לט:כד מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומצודת דוד

בְּרַ֣עַשׁ וְ֭רֹגֶז יְגַמֶּא־אָ֑רֶץ וְלֹֽא־יַ֝אֲמִ֗ין כִּי־ק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃

רש"י

יגמא ארץ. עושה גומות ברגליו, ע"א יגמא כמו הגמיאני נא (בראשית כד):
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

יגמא ארץ - יפסע ארץ. וקרוב ממנו מגמת פניהם והטעם נוכח פניהם, כל כך ישמע ללכת אל מקום המלחמה, שלא יאמין כי קול השופר הוא אמת.
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

ברעש, בעת תחל המלחמה יגמא ארץ ברעש ורוגז, ודומה כאילו עדן אינו מאמין לקול שופר, וימהר לרוץ אל מקום המערכה ששם מגמת חפצו:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ולא יאמין. מרוב שמחה שהוא מתאווה למלחמה:
שאל רבBookmarkShareCopy