לֹֽא־אַ֭כְזָר כִּ֣י יְעוּרֶ֑נּוּ וּמִ֥י ה֝֗וּא לְפָנַ֥י יִתְיַצָּֽב׃
רש"י
לא אכזר כי יעורנו. אין אכזר גבור ועריץ אשר יעירנו משנתו ויעוררנו ממקומו להקימו:
אלשיך
לא שהוא אכזר כי יעורנו את הנצב לפניו רק גם בהיותו בתומו יוטל המביט במראיו ומעתה אומר הוא יתברך שא נא קל וחומר אם לפני אחד מבריותי אשר בעולם הזה אין מי שיתיצב לפניו ומי הוא לפני יתיצב כלומר ואיך איוב ערבת אלי לבך להתיצב בדין עמי: