זָֽכְרָ֣ה יְרוּשָׁלִַ֗ם יְמֵ֤י עָנְיָהּ֙ וּמְרוּדֶ֔יהָ כֹּ֚ל מַחֲמֻדֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣ימֵי קֶ֑דֶם בִּנְפֹ֧ל עַמָּ֣הּ בְּיַד־צָ֗ר וְאֵ֤ין עוֹזֵר֙ לָ֔הּ רָא֣וּהָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽהָ׃ (ס)
תורה תמימה
זכרה ירושלים. א"ר יצחק, אמר הקב"ה לישראל, אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה ונזכרתם לפני ה׳ אלהיכם (פ׳ בהעלותך), עכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים זכרה ירושלים ימי עניה ומרוריהצא)עיין מש"כ לעיל בפסוק א' בדרשה איכה אות ה' וצרף לכאן. [פתיחתא למ"ר].
פלגי מים
זכרה וגו' כל מחמדיה וגו'. זוכרות צרותיה היות כל מחמדיה דהיינו התורה והמצות ואפי' החוקי' היו מחמדים לכל העולם כדכתיב (דברים ד׳:ו׳) ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ואומר (שם לג) עמים הר יקראו ועיי' רש"י שם ואומר (שם כח) כי יראו כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ועתה בנפול עמה ביד צר ואין עוזר לה שכבר הוגברו הצרות: