סָֽפְק֨וּ עָלַ֤יִךְ כַּפַּ֙יִם֙ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶ֔רֶךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיָּנִ֣עוּ רֹאשָׁ֔ם עַל־בַּ֖ת יְרוּשָׁלִָ֑ם הֲזֹ֣את הָעִ֗יר שֶׁיֹּֽאמְרוּ֙ כְּלִ֣ילַת יֹ֔פִי מָשׂ֖וֹשׂ לְכָל־הָאָֽרֶץ׃ (ס)
רש"י
שָׁרְקוּ. נוֹפֵחַ בְּפִיו, שיבלי"ר בְּלַעַ"ז, וְדֶרֶךְ אָדָם לַעֲשׂוֹת כֵּן הָרוֹאֶה דָבָר חָשׁוּב שֶׁחָרַב וְכָלָה:
תורה תמימה
שיאמרו כלילת יופי. בכרכים של אומות העולם האומות עצמן אומרים שבחן בפיהם, כמש"נ (יחזקאל כ״ז:ג׳) את אמרת אני כלילת יופיסה*)בעיר צור איירי., אבל ירושלים אחרים אומרים שבחה בפיהם, הדא הוא דכתיב הזאת העיר שיאמרו כלילת יופיסו)פשוט דדייק מדלא כתיב בקצור הזאת העיר כלילת יופי וכמו הזאת נעמי, אך אם היה כתוב כן היה באפשר לומר שישראל בעצמם אומרים כן ובאופן כזה אין השבח שלם וכמ"ש (מ"ר פ' עקב) אין שבחה של מטרונה כשמתקלסת מפי קרוביה, וכמאמר החכם יהללך זר ולא פיך (משלי כ"ז ב') לכן אמר שיאמרו והיינו אומות אחרות. [שם].
פלגי מים
הזאת העיר. כל כך החטיאך עד שכל האומות תמהו על גודל חטאך ואמרו הזאת העיר שאמרו עליה כלילת יופי הוא מלוכלך עתה בחטאים כל כך: