כָּל֨וּ בַדְּמָע֤וֹת עֵינַי֙ חֳמַרְמְר֣וּ מֵעַ֔י נִשְׁפַּ֤ךְ לָאָ֙רֶץ֙ כְּבֵדִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּ֑י בֵּֽעָטֵ֤ף עוֹלֵל֙ וְיוֹנֵ֔ק בִּרְחֹב֖וֹת קִרְיָֽה׃ (ס)
מדרש לקח טוב
ויש אומרים האור הזה מן המים. שכן כתיב מרחפת על פני המים. וכתיב ויאמר אלהים יהי אור. וכן מצינו בהרבה מקומות נקראו אור. שנא' ואורו על כנפות הארץ (איוב לז ג). ואומר יפיץ ענן אורו (שם שם יא). ואומר על כפים כסה אור (שם לו לב). וכן כל מאור העינים הם המים שבעינים. וכה"א כלו בדמעות עיני (איכה ב יא).
רש"י
חֳמַרְמְרוּ. רגיזליר"ט בְּלַעַ"ז דֶּרֶךְ בְּנֵי מֵעַיִם, כְּשֶׁמַּשְׁלִיכָם אָדָם לָאוּר, הֵם כּוֹוְצִים וּמִתְחֲמַרְמְרִים:
תורה תמימה
כלו בדמעות עיני. א"ר אלעזר, גבול ניתן לעין, ומעשה באשה אחת שמת לה בן תשחורתמז)כפי דמשמע מפי' הרע"ב לאבות פ"ג מי"ב ונוח לתשחורת הוי הפי' תשחורת נער ורך בשנים וכמש"כ בקהלת הילדות והשחרות, ורד"ל פי' דהוא כנוי לימי הזקנה שהם שחורים כימי החושך והלילה נגד היום ימי הבחרות, ולפי"ז יהיה הפי' בן תשחורת – כמו בן זקונים. והיתה בוכה עליו בלילות עד שנשרו ריסי עיניהמח)בא להסביר במעשה זו פשטות הלשון כלו בדמעות עיני, איך זה תכלינה העינים בבכי ומפרש שהוא בנשירת ריסי עינים שהם משמרים ומחזקים את העינים ובנשירתם תתקלקלנה העינים, עי' קדושין ל"א א' וסנהדרין ק"ד ב'. [מ"ר].