נְבִיאַ֗יִךְ חָ֤זוּ לָךְ֙ שָׁ֣וְא וְתָפֵ֔ל וְלֹֽא־גִלּ֥וּ עַל־עֲוֺנֵ֖ךְ לְהָשִׁ֣יב שביתך [שְׁבוּתֵ֑ךְ] וַיֶּ֣חֱזוּ לָ֔ךְ מַשְׂא֥וֹת שָׁ֖וְא וּמַדּוּחִֽים׃ (ס)
רש"י
שָׁוְא וְתָפֵל. דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם. וּבִלְשׁוֹן לַעַ"ז אפלשטרימנ"ט:
תורה תמימה
שוא ותפל. [אין תפל אלא עבודת כוכבים] כמש"ג (ירמיהו כ״ג:י״ג) ובנביאי שומרון ראיתי תפלהסד)להלשון תפלה שתי הוראות, דברי הבל וסכלות, וגם ע"ז, ודריש בגז"ש תפלה דגבי נביאים שבכאן מתפלה דגבי נביאי שומרון דשם מפורש שהטעו את ישראל בעבודת כוכבים וה"נ הוי הפי' כן, וזה מעין הדרשה לעיל פרשה א' פסוק י"ט קראתי למאהבי המה רמוני, למאהבי הם נביאי שקר שהיו מאהבין אותי על ע"ז. [מ"ר].
פלגי מים
נביאיך חזי וגו'. אמר זה נגד מ"ש למעלה מה אעידך על החטאים אמר שסיבת חטאך הי' ע"י מה שנביאיך חזו לך שוא וגו':