בָּנָ֥ה עָלַ֛י וַיַּקַּ֖ף רֹ֥אשׁ וּתְלָאָֽה׃
תורה תמימה
ויקף ראש ותלאה. ראש – זה נבוכדנצר דכתיב ביה (דניאל ב׳:ל״ח) אנת הוא רישא די דהבא, ותלאה – זה נבוזראדןי)ר"ל ראש זה נבוכדנצר במקדש ראשון, ותלאה זה נבוזראדן שלוחו של נבוכדנצר והוא גמר את כל התלאה, ועיין בפירש"י בפסוק זה., דבר אחר ראש זה אספסינוס ותלאה זה טרכיגוסיא)ר"ל ראש זה אספסינוס שהיה תחלה לגלות בית שני שהיה צר על ירושלים קודם טיטוס ותלאה זה טרכינוס, ויש גורסים זה טיטוס והוא בנו של אספסינוס ששלחו להחריב את ירושלים ובית המקדש כמו נבוכדנצר לנבוזראדן בבית ראשון, כמש"כ באות הקודם. [שם].
פלגי מים
ויקף ראש ותלאה. כי לפעמים אף שהחולי והשבר הוא קשה כל כך עד שא"א להתרפא בעצמו מצד הטבע מ"מ יכול לבוא רפואה ע"י סמים כמו שאחז"ל עמה פעמי' אפשר דעביד לי סמתרי וחיי אבל הקב"ה בנה עלי והקיף ראש ותלאה שהתלאים רבים כל כך עד שנעשה עלי הבנין. או יאמר כי יש לפעמים יסורים ע"י כעס פתאומי ולאלה יש תקוה שיתקרר הכעס וירחם אבל אם היסורין באין בגודל תחבולות כדרך בונה בנין לאלו אין תקוה וזהו אמרו בנה עלי כלומר שלא הי' כעס פתאומי רק ע"י סיבות רבות כמו בונה בנין בכדי להקיפני מכל צד בצרות רבות ורעות: