איכה ג:יט מפרשים: רש"י, אלון בכות, תורה תמימה ופלגי מים

וּמְרוּדִי. אקימפלויינ"ט בְּלַעַ"ז:

זכור עניי ומרודי. כוונתו בזה דידוע דתכלית היסורין הוא העוני דהוא בא למרק החטא. ואיוב אמר כי על זה בחרתי מעוני. אמנם העניות מעביר האדם על דעת קונו. לכך צוח ישעיהו על מה תוכו עוד תוסיפו סרה רצונו לומר דאתם תוכו במכות העוני שהוא תכלית היסורין ובזה עוד תוסיפו סרה לחטוא. וז"ש זכור עניי שהוא תכלית היסורין והוא בא לכפר ולמרק עונותי. ובאמת בזה אני מוסיף חטא על פשע ומורד בהקב"ה וזהו ומרודי. וידוע בשעת החטא גובר שורש הנחש לכך מתרגם התרגום לענה וראש ורישי חיוון וק"ל:

זכר עניי ומרודי. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, זכור ענויין שעוניתי ומרורי שמרדתי בך ויסורין שהרויתני לענה וראש – יצאו אלו באלו^לד)מה שנראה ליה להוציא המלה ומרודי מפשטה שהוא שם נפרד לענין צרה ועוני, י"ל דמדייק מדלא כתיב ראה ה' עניי ומרודי, דכן מצינו בענינים אלה הפעל ראה, וירא אלהים את נאקתם, ראה עניי משונאי, ראה עניי ועמלי, ראה עניי וחלצני, אבל הפעל זכירה יונח על הרוב על זכירת רחמים, ולכן מפרש כאן מענין כזה. [מ"ר].