עֵינִ֧י נִגְּרָ֛ה וְלֹ֥א תִדְמֶ֖ה מֵאֵ֥ין הֲפֻגֽוֹת׃
אלון בכות
עיני נגרה ולא תדמה וכו' עד ישקיף וכו'. הכוונה על אב שהוכפלו בו צרות אמר עיני נגרה כל כך עד שלא תדמה דמות עין כלל והמקונן אמר על אלה חשכו עינינו דבעו"ה בזמן החורבן ניקח ממנו מראית העין כדכתיב והיה כעור ממשש בצהרים. ואינם חוזרים לאיתנם עד שוב ה' את שיבת ציון ואז עין בעין יראו וכו' ולזה אנו אומרים בתפלה ותחזינה עינינו משא"כ עכשיו אין לנו ראייה כלל. וז"ש עיני נגרה ולא תדמה דמות עין כלל עד שישקיף וירא ה' משמים ואז יאירו עינינו כבתחלה ב"ב וק"ל: