איכה ג:נא מפרשים: רש"י, אבן עזרא, אלון בכות ותורה תמימה

עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי. יִרְמְיָה מִמִּשְׁפַּחַת כֹּהֲנִים הָיָה, וְאָמַר: "עֵינִי" בְּדִמְעָה "עוֹלְלָה" וְנִוְּלָה פָנַי עֲלֵי נַפְשִׁי "מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי".

יש אומרים עיני עוללה – האחרון, ויפרשו עוללה כעוללות בציר (מיכה ז, א). והישר בעיני מגזרת ועולל למו (איכה א, כב):

עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי. היות דחשכו עינינו הוא באמת מכ"מ יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים והיו מסתכלין בעבירה וע"י כך נענשו בסמיות עין וז"ש עיני עוללה לנפשי הוא סיבת מכל בנות עירי שהם גרמו בניזקין כנ"ל וק"ל.

עוֹלְלָה. לְשׁוֹן נִוּוּל, כְּמוֹ "וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי":

מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי. מִשְׁפַּחְתִּי יֵשׁ לָהּ לִבְכּוֹת מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָעִיר, שֶׁהָיְתָה נִבְחֶרֶת לִקְדֻשָּׁה וְלַעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל יִשְׂרָאֵל: