איכה ד:ז מפרשים: רש"י, תורה תמימה, פלגי מים ולחם דמעה

זַכּוּ נְזִירֶיהָ. שָׂרֶיהָ, כְּמוֹ נֵזֶר וְכֶתֶר. וַאֲנִי אוֹמֵר, נְזִירֶיהָ מַמָּשׁ, שֶׁהָיוּ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר וְנָאִים בְּיוֹתֵר, וּמוּסָב עַל "בַּת עַמִּי":

זכו נזיריה וגו'. זכו נזיריה משלג – מאלו שהיו רוחצין את השלג^כו)ע"ד לשון הכתוב (איוב ט') אם התרחצתי במי שלג., צחו מחלב – מאלו שהיו שותין את החלב^כז)כמ"ש בכתובות נ"ט א', הרוצה להלבין בתו ישקנה חלב סמוך לפרקה. [שם].

זכו נזיריה וגו'. מספר גודל העון שהיה להם כי הלא היה ביניהם צדיקים גמורים שנזרו מכל תאות העולם הזה עד שזכו משלג וגם היה ביניהם בעלי תשובה ועליהן הושאל שם לובן החלב שעיקרו דם ונהפך ללובן וכמו כן היה ביניהם שופטים העושין דין ברשעים ולהם הושאל אדימת עצם כי האדום נמשל לדין וגם היה ביניהם אנשים שהיו מוסרים נפשם על קדושת השם ולהם הושאל גזרת הספיר כמאמר חז"ל כי הספיר לא ישבר בכל הכאות ונכנס בהסדן של ברזל ועם כל זה אף על אותן הצדקים לא חמלת. עד:

אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים. אוֹתָם שֶׁהָיוּ מַרְאֵיהֶם אָדוֹם מִפְּנִינִים וְגִזְרָתָם כְּמוֹ סַפִּיר, חָשַׁךְ תָּאֳרָם מִפֶּחָמִים: