איכה ד:יז מפרשים: רש"י, תורה תמימה, פלגי מים ומנחת שי

עוֹדֵינוּ תִּכְלֶינָה עֵינֵינוּ אֶל עֶזְרָתֵנוּ הָבֶל. כְּשֶׁבָּאָה עָלֵינוּ הָרָעָה, עֲדַיִן הָיוּ עֵינֵינוּ צוֹפוֹת אֶל חֵיל פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "וּמִצְרַיִם הֶבֶל וָרִיֹק יַעְזֹרוּ", שֶׁהָיוּ מַבְטִיחִים אוֹתָנוּ לְעֶזְרָה וְלֹא בָאוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "הִנֵּה חֵיל פַּרְעֹה הַיֹּצֵא לָכֶם לְעֶזְרָה שָׁב לְאַרְצוֹ מִצְרָיִם". מָצִינוּ בְמִדְרַשׁ קִינוֹת שֶׁהָיוּ בָאִים בִּסְפִינוֹת. רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַיָּם וְהֵצִיף לִפְנֵיהֶם נוֹדוֹת נְפוּחִים כְּמִין מֵעֵי אָדָם נִנְעָרִים בַּמָּיִם. אָמְרוּ זֶה לָזֶה, "הַנּוֹדוֹת הַלָּלוּ הֵם אֲבוֹתֵינוּ אַנְשֵׁי מִצְרַיִם שֶׁטֻּבְּעוּ בַיָּם מֵחֲמַת הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ, וַאֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לְעֶזְרָתָם?" עָמְדוּ וְחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם:

בצפיתנו צפינו וגו׳. פעם אחת שלחו ישראל אצל פרעה נכה להושיעם במלחמה והלך עמהם וכשנזכר מה שעשו לו אבותיהם מיד חזר, הדא הוא דכתיב (ירמיהו ל״ז:ז׳) הנה חיל פרעה היוצא לכם לעזרה שב לארצו מצרים, לכך נאמר בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושיע^מז)דרשה זו מתבארת בצירוף הדרשה שבפירש"י בפסוק זה עודינו תכלינה עינינו וגו' כשבאה עלינו הרעה עדיין היו עינינו צופיות אל חיל פרעה שנאמר בהם (ישעיהו ל׳:ז׳) ומצרים הבל וריק יעזורו שהיו מבטיחים אותם לעזרה ולא באו, כמו שנאמר (ירמיהו ל״ז:ז׳) הנה חיל פרעה היוצא לכם לעזרה שב לארצו מצרים, ע"כ. וכאן מפרש סבת הדבר ששב, והמשך ענין דרשה זו ע' לקמן בפרשה הבאה פסוק ו' בדרשה מצרים נתנו יד ומש"כ שם. [שם].

עודינה תכלינה עינינו. כלומר בעוד אשר עדיין כלתה נפשינו לעזרת מלכים שיבואו לעזרתינו תיכף צדו וגו':

צִפִּינוּ. חִכִּינוּ: