איכה ד:כ מפרשים: רש"י, לחם דמעה, אלשיך ואבן עזרא

מְשִׁיחַ ה'. הוּא יֹאשִׁיָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים "וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל יֹאשִׁיָּהוּ":

רוח אפינו משיח ה'. והוא רמז אל הנשמה נשמת רוח חיים אשר באפו כד"א ויפח באפיו נשמת חיים והנה רוח אפינו אשר זה הרוח הוא משיח ה' כי הוא חלק אלוה ממעל ונלכד בשחיתותם של הרודפים והם היצה"ר וסיעתו אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים כלומר אשר אמרנו וחשבנו כי בצל רוח אפינו הקדוש שהיא חלק אלוה ממעל אמרנו וחשבנו כי בצלו ובצל קדושתו של הרוח נחיה בגוים ובכל הגוים והם מ"ה אנחנו נקראים חיים בסבת צל הרוח הקדוש ועתה בעונותינו נלכד רוח אפינו בשחיתותם של הרודפים והם היצה"ר וסיעתו ולכדוהו שהחטיאו אותו. ועם דרך זה אפשר גם כן לומר כי כינוי רוח אפינו הוא על כל צדיק וצדיק שבדור אשר הצדיק נקרא בודאי משיח ה' והוא הצדיק הוא חיות כל שארית ישראל והוא הנשמה שלהם ולכן קראו רוח אפינו והכונה כי גם משיח ה' אשר הוא היה רוח אפינו נלכד בשחיתותם של היצה"ר וסיעתו הנזכר אשר אמרנו וחשבנו שאותו הצדיק היה צל על ראשינו וחשבנו כי בהיותינו בצלו ובזכותו נחיה בגוים והוא יהיה לנו למחסה ולמסתו' והוא גם הוא נלכד בשחיתותם כי גם הוא הרשיע ולבסוף נעשה צדוקי באופן כי אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים סר צלו מעלינו.

רוח אפינו וכו' אמר עוד היתה גרמת רעתנו הלא הוא העדר הצדיק הוא יאשיהו כי בו חסינו לומר בצלו נחיה ולא עוד הית' רעתנו כ"א שהראה ית' השגחתו כי אין לבטוח בגוי לא יושיע הוא פרעה ועמו כי הלא רוח אפינו משי"ה נלכד בשחיתות' של גוי לא יושיע הוא פרע' נכה וחילו ואיך אחרי מות יאשיהו היינו עוד בוטחים בגוי הרע ההוא או מעין זה שאומרים אנו בני ישראל הלא האשמנו את עצמנו לומר שהיה גוי לא יושיע ואליהם צפינו ובטחנו בם ולמ' קראנוהו לא יושיע הלא הוא כי הנה רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם של הגוי ההוא ואיך יושיעונו אם הם למודי הרע אותנו שלכדו את אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים:

בִּשְׁחִיתוֹתָם. בַּגּוּמוֹת שֶׁחָפְרוּ: