מֵימֵ֙ינוּ֙ בְּכֶ֣סֶף שָׁתִ֔ינוּ עֵצֵ֖ינוּ בִּמְחִ֥יר יָבֹֽאוּ׃
רש"י
מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ. שֶׁהָיִינוּ יְרֵאִים לִשְׁאוֹב מַיִם מִן הַנָּהָר מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים, וְהָיִינוּ קוֹנִים מֵהֶם בְּכֶסֶף:
תורה תמימה
מימינו בכסף שתינו. פעם אחת עלו המציקים ונטלו פתן ויינן ושמנן ומימיהן וחזרו ומכרו אותם להם, אמרו, אוי לנו שנתקיים בנו הפסוק הזה מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאוח)ר"ל מים שלנו ועצים שלנו, ועיין יבמות ק"ח ב' הובא פסוק זה למשל שהיו שוכרין שומרי בית האסורין לשאול שאלה מהחכמים התפושים בבית האסורים [בעת העלילות והגזירות] ודריש מימינו בכנוי על התורה ע"פ הדרש הידוע אין מים אלא תורה. [שם].
פלגי מים
מימינו בכסף שתינו. כשהם היו נכנעים תחתינו מ"מ היינו שותים אפי' מימינו מהם בכסף ולא גזלנו מהם מאומה ועתה עצנו במחיר יבואו במחיר הטובות שעשינו עמהם יביאו אותן עצים אשר הטעינו על צוארינו כאשר נרדפנו עד שיגענו ולא הונח לנו: