עַ֤ל צַוָּארֵ֙נוּ֙ נִרְדָּ֔פְנוּ יָגַ֖עְנוּ לא [וְלֹ֥א] הֽוּנַ֖ח לָֽנוּ׃
אבן עזרא
על – ואם אנחנו מביאים המים או העצים, על צוארנו נרדפנו, הצר רדפנו ויגענו חנם, כי לא יניח לנו מה שהיינו מביאים:
אלון בכות
על צוארנו נרדפנו ידוע מ"ד במדרש דאנטיוכוס צוה מי שיש לו שערות בראשו יתן מס. והטעם הוא כי השערות מורים על ריבוי אכילה. וריבו אכילה הוא חלקו של עשו שנטל העה"ז ולכך עשו איש שעיר ומלא שערות ואמר הלעיטני נא. ויעקב איש חלק שנטל העה"ב שאין בו אכילה ושתיה. ולכך צוה מי שיש לו שערות בצוארו יתן מס כי הוא מורה על אכילה ושתיה ובאמת אין לו חלק בה וז"ש על צוארינו נרדפנו ר"ל על אכילה ושתיה. וזהו היה באמת לתקן חטא אדה"ר שג"כ נלכד בסיבת האכילה ולכך היה יעקב איש חלק לתקן חטא אדה"ר. וידוע דאדה"ר נענש בזעת אפך תאכל לחם וא"כ דיינו בקללה זו. אבל בעו"ה יגענו ולא הונח לנו אף בזעת אפים אין לנו לחם וק"ל: